65 רן מדווח מהשטח ולחזור לארץ, נוחתים ומרגישים מלחמה! בחוץ, 10.10- אנחנו מצליחים לתפוס טיסה ב לא מפסיקות האזעקות, הכבישים ריקים ורוב החנויות סגורות. אני מגיע הביתה מארגן תיק, נפרד מבת הזוג והמשפחה וישר יוצא לחבר'ה. מגיע לצוות, המורל גבוה, אווירה טובה כמה שאפשר. יש מעין תחושת ביטחון לא מוסברת כשכולנו יחד על מדים ונשק. כשאני מסתכל לחבר מהצוות בעיניים אני יודע שהוא סומך עלי ואני עליו רק מהמבט. המון תמיכה מהבית, מהחברים, מהעבודה. בחודשיים הראשונים ללחימה עלינו צפונה, תחילה פחדו שתיפתח חזית בצפון ולכן עלינו ככוח עתודה. לאחר מכן, היה צפי להפעלה של החטיבה בדרום בתחילת דצמבר. ניצלנו את התקופה להתאמן בצורה הכי איכותית שיש. שבועות שלמים של אימונים ברמת המסלול בסדיר. אדלג על תקופת האימונים ואסכם אותה בקצרה. היה מאוד אינטנסיבי, היו המון רגעים קשים, כמעט ולא יצאנו הביתה, בעיקר שאפנו להשתפר ולהגיע לרמת מוכנות הכי גבוהה שניתן וכך היה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=