35 תהליך הקליטה של מבנים בעירוב שימושים בישראל: יציאת התעשייה המסורתית מהערים היא תופעה עולמית, המשפיעה גם על מבנה הכלכלה הלאומית והעירונית וגם על המבנה המרחבי של הערים עצמן. שיקולים להתמקמות תעשייה מסורתית, כמו קרבה לנתיבי שיט או קרבה למקור אנרגיה הפכו עם השנים למשניים עד בלתי רלוונטיים כלל. במקומם נכנסים שיקולי מיקום המתמקדים בהשלכות רגולציה, זיקות לתעשיות משלימות, זמינות של קרקע ובעיקר התועלות הכלכליות הנובעות מהעתקת התעשייה המסורתית לאזורים פריפרילים או אפילו מעבר לגבולות המדינה. כלומר, מעבר לשיקולים סביבתיים או לשינוי בטכנולוגיה וברגולציה הדוחפים לעיתים להעתקת מפעלים למיקומים אחרים, הגורם המשפיע יותר מכול הוא שינויים בערכי הקרקע והעדפות לשימושי קרקע רווחיים יותר. בישראל הדגש במרבית המקרים הוא על התכנון מחדש, שמטרתו להפיק את המרב מהתועלות הכלכליות. השינוי לא קורה בבת אחת, ולכן קורה לא פעם שבמתחמי תעשייה גדולים מתפנים מגרשים מהתעשייה שפעלה בהם, בעוד שמגרשים סמוכים עדיין מתפקדים כתעשייה לכל דבר. את מצב הביניים הזה, שיכול להתמשך על פני שנים רבות, מנהלים בהתאם למדיניות כוללת של הרשות המקומית, כך שיישמר הכיוון הרצוי של השינוי, והמטרה הסופית של המדיניות תתגשם. על פי רוב, במתחמים גדולים מתוכננים פרויקטים של ״עירוב שימושים״. עירוב שימושים תורם ליצירת סביבה מגוונת במספר רבדים ייעוד המבנה והשימוש בו, קהל היעד המאכלס את המבנים תמהיל הדיירים והמשתמשים וכמובן גם תרומה לחיוניות ולחיות העירונית. עירוב מגורים ותעסוקה תורם להפחתת העומס בדרכים, זיהום האוויר ופליטות הפחמן. נוכחות של דיירים ושל צרכנים במקום אחד מאפשרת כניסה של שירותים עירוניים ברמה גבוהה, ומייעלת את צריכת הקרקע. פונקציות שונות דורשות סוגים שונים של מבנים, וכך מתקבל מגוון אדריכלי. עירוב שימושים בצפיפות גבוהה תורם לשימוש בתחבורה ציבורית, היות שדפוסי התנועה של הנוסעים מתפרסים על פני כל ימות השבוע ושעות היום. יתרה מכך, השימושים המאכלסים את המבנים המעורבים, יכולים להשתנות לאורך זמן ולהכיל פונקציות שונות, כך שמבנה שהוקם כמעורב שימושים גמיש יותר ממבנה שהוקם לשימושים נפרדים. יחד עם זאת, נדרש לעודד את הישארותם של עסקים קיימים במתחמים שעוברים את השינוי. מדובר בעיקר בבתי מלאכה כגון נגריות, רפדיות, מסגריות, וכן שירותי מוסכים, פנצ׳ריות וכד׳. שירותים אלה נדרשים בעיר, וכשהם נדחקים לשוליים או ליישובים סמוכים, השירות לתושב נפגע. מסיבות אלה נמצא כי מרבית מבני עירוב השימושים בישראל ממוקמים באזורי תעשייה ומסחר שבשלב ראשון דעכו מהפעילות המסחרית ובוואקום שנוצר יזמים הפיחו באזורים אילו חיים חדשים ע"י שיתוף פעולה עם הרשות המוניציפלית בשמירה על הצביון המסחרי והוספת ישויות נוספות כגון משרדים או מגורים והפחת חיים חדשים בקהילה החדשה שנוצרה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=