שיחות ממתינות, ענינו לטלפונים 1,000 הזויים. "יש לי מחבלים בבית!" "זרקו לי מטען בחצר!" "אני לא מוצא את הבת שלי, עלינו כולנו לממ"ד והיא נשארה בסלון!". פעמים לפחות 7 . לפתע מטח כבד לעיר אזעקות רצופות. מספר דקות אחרי, נכנסת ברוח סערה המג"דית ושואלת אם יש מהנדס. אני לרגע מסתכלת ימינה ושמאלה ומבינה שזו אני. ללא נשק או מיגון, אני עולה איתה ועם החפ"ק (חוליית פיקוד קדמית) שלה על הג'יפ הצבאי ותחת אש אנחנו נכנסים לבתים הרוסים, מנתקים תשתיות ומחפשים לכודים. עברנו בשכונת מישור הגפן במספר בתים הרוסים. היה קשה לשכנע את האנשים לתת לנו להיכנס, לא האמינו שאנחנו צה"ל. תוך כדי הסריקות, חפ"ק מ"פ שחבר אלינו בחיפוי אחורי הותקל וחיסל לפחות מחבל אחד. במתווה המלחמה טיפלנו באירועי הרס שמוגדרים בשפת החילוץ "קל". (לצורך העניין אירוע הרס כבד יתקיים כאשר תהיה רעידת אדמה, או אמל"ח מיוחד שלמזלנו בלחימה הנוכחית לא נתקלנו בו). שיטת הטיפול באירוע כזה הוא באופן כוח רפואי + מהנדס + ) הבא: מפקד (מחלץ (משולש הזהב) נכנסים לתוך המבנה, המהנדס מבין האם קיימת סכנה מבנית מיידית, מאתר את ברזי ניתוק התשתיות ואת לוח החשמל, ומוודא שבוצע ניתוק מלא, במקביל מבצעים "הדממת אתר" כדי לשמוע קולות חיים אולי בכי של תינוק, נביחה של כלב, זעקה לעזרה- זו הדרך להבין האם יש לכודים במבנה. במידה ואנחנו לא מזהים קולות אנו קוראים לאנשים "צה"ל צה"ל צה"ל יש כאן מישהו במבנה?". בשלב זה מתבצע ניהול סיכונים ע"י משולש הזהב שבמהלכו מתקבלות החלטות לגבי אופן סריקת המבנה או אופן הטיפול בלכודים שבהם לשיקולים ההנדסיים שמביא בחשבון המהנדס לדיון- יש משקל רב. לכל משך הטיפול באירוע ההרס באתר, המהנדס צריך לקבל הרבה מאוד החלטות תחת לחץ, במקרה שלנו תחת אש, ועם זמני תגובה מאוד מהירים. קיבלנו קריאה 7-8.10- לפנות בוקר בין ה לתת סיוע בפגיעה ישירה במבנה בעיר שדרות וכן בשני אירועים של השלכת מטעני יד לתוך מרחב מוגן בעיר. נסעתי עם מהנדס נוסף וקצין התנהגות אוכלוסייה , באזור 232 לעיר, ובדרך עברנו בציר הדמים המסיבה ובכניסה לעיר שדרות. כמעט ולא הצלחנו לנוע עם הרכב. נסענו בזהירות כדי לא לפגוע ולתת כבוד אחרון לכל מי ששכב שם. הייתה תחושה של אפוקליפסה באוויר והבנו כמה משמעותית הנוכחות שלנו כרגע בנקודה הקדושה הזאת. כבר הגענו לשדרות, זיכינו את שלוש האתרים, ומשם נסענו לתחנת המשטרה השרופה. כשהגענו מאמצי הכיבוי היו לקראת סיום, והחלה ההריסה של התחנה ופינוי הגופות. המהנדס שהיה איתי הכווין את הבאגר. בצה"ל כל באגר צריך מפעיל ומפקד, המפעיל יושב על הכלי ומקבל הכוונה מהמפקד. יש שפה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=