מהנדסים בחזית לצלילי 6:23 באוקטובר, בשעה 7- כמו כולנו, גם אני התעוררתי ביום שבת, ה האזעקות הבלתי נגמרות. שנים ששבע דקות בדיוק מפרידות בין הצליל הראשון של האזעקה ועד שאני 12 כבר מדוגמת ומוכנה למשימה, אני כבר מתורגלת. בתפקידי אני מהנדסת במילואים בגדוד חילוץ סדיר בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. תוך מספר דקות, מצאתי את עצמי עם עוד קצינה וחיילת בנסיעה דרומה לכיוון מחנה אורים. באזור ישוב פטיש עצרו אותנו לוחמי מג"ב מלהתקדם מערבה, בטענה שיש מחבלים שמתקדמים על הציר. התלבטנו האם להמשיך למשימה בכל זאת, לבסוף קיבלנו החלטה שבדיעבד הצילה את חיינו. נסענו מזרחה חזרה, ובהמשך לעיר אופקים. הגענו לאופקים, למבנה העירייה. שם חברתי למפקד היקל"ר (יחידת קישור לרשות המקומית המורכבת מאנשי פקע"ר) שעדכן אותנו בקרבות הקשים שמתחוללים בעיר ובצורך הדחוף בכוחות הצבא. חייגתי למג"דית (כן, מג"דית לוחמת!) ועדכנתי במצב בעיר. בינתיים תפסנו עמדות טלפון במוקד העירוני שהיה על סף קריסה. בכל עמדה היו כותבים: כרמית גלעד, מהנדסת ביצוע שאול טלקר, מנהל בכיר מחוויותיה של כרמית גלעד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=