שיחת טלפון אחת מהבית: שאלה: איך מצליחים להיות שם בשביל המשפחה גם כשאתה נמצא באתר? תשובה: מנהל פרויקט לא תמיד יכול לעזוב הכול, אבל הוא תמיד יכול להיות זמין, להקשיב ולהיות שם. כששרה מתקשרת, אני בודק אם מדובר במשהו דחוף. יש בינינו הבנה מלאה – היא יודעת שלא תמיד אני יכול לענות מיד, ואני יודע שאם היא אומרת שזה דחוף, אז יש לכך סיבה אמיתית. ברגע כזה, גם אם אני באמצע אירוע משמעותי באתר, אני עוצר לכמה דקות, מבין מה קרה ומסייע בכל דרך שאני יכול. אנחנו צוות. שרה היא שותפה מלאה לכל מה שקורה לי בחיים, והיא מכירה היטב את האחריות והלחצים שמגיעים עם התפקיד שלי. באותה מידה, אני משתדל להיות שותף מלא גם לעולם שלה ולמה שהיא עוברת. יש בינינו אמון גדול והבנה שהאחריות המשפחתית היא של שנינו. הידיעה שאנחנו תמיד מגבים אחד את השנייה, סומכים זה על זו ופועלים יחד, היא מה שמאפשר לנו להתמודד עם השגרה המורכבת ולגדל את גאיה ואת אגם באהבה, בביטחון ובתחושת שותפות אמיתית. מה לוקחים הביתה? שאלה: איך מצליחים להשאיר את הדאגות של האתר מחוץ לדלת? תשובה: אני לא תמיד מצליח, וחשוב לי לומר את זה בכנות. יש ימים שבהם העבודה ממשיכה איתי גם אחרי שאני יוצא מהאתר. לפעמים אני נשאר עוד שעה במשרד או פותח את המחשב בערב כדי לסגור קצוות ולהרגיש שאני בשליטה. שרה מכירה אותי היטב. היא יודעת שכאשר אני משלים את מה שצריך ומרגיש שהדברים מסודרים, הראש שלי הרבה יותר שקט. לא פעם היא אפילו אומרת לי: "תישאר, תסיים את מה שאתה צריך, ואז תגיע." היא יודעת שככה אני מגיע הביתה פנוי יותר לא רק פיזית, אלא גם מנטלית. זה לא אומר שהעבודה תמיד קודמת למשפחה, אלא להפך. לפעמים דווקא ההחלטה להשלים עוד משימה אחת מאפשרת לי להיות אחר כך נוכח באמת. כשאני כבר בבית, אני משתדל להיות כולי עם שרה ועם שתי המתוקות שלנו, גאיה ואגם. מבחינתי, נוכחות אמיתית שווה הרבה יותר מנוכחות פיזית בלבד.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=