אני זוכר היטב את היום הראשון שבו חזרתי לאתר לאחר שנולד בני הראשון, לפני כשלוש שנים. פתאום הכול קיבל פרופורציות אחרות. לפני כן הדאגה הייתה שהיציקה תעבור כמו שצריך או שלוחות הזמנים יעמדו ביעדים. אחרי שהפכתי לאבא, הבנתי שמישהו מחכה לי בבית, וכל החלטה וההתנהלות הבטיחותית בכלל, משפיעה גם על החיים האישיים שלי. ענף הבנייה אינו מקצוע של שמונה עד ארבע. יום העבודה מתחיל מוקדם מאוד ולעיתים מסתיים הרבה אחרי השעה המתוכננת. ברור שיש רגעים שבהם אני מרגיש שאני מפספס. יש אירועים בגן, אחר צהריים שלא תמיד מספיקים אליהם וימים עמוסים במיוחד. אבל עם הזמן למדתי שהכמות היא לא תמיד מה שקובעת אלא האיכות. כשאני חוזר הביתה, הטלפון עובר הצידה, גם אם הוא לא באמת מתנתק. אני משתדל להיות נוכח באמת. לשחק עם הילדים, לאכול איתם ארוחת ערב, לשמוע איך עבר עליהם היום ולהקדיש להם זמן איכות. מבחינתי, כשהם מרגישים שאני איתם באמת, זה שווה הרבה יותר מעוד שעה שבה אני רק נמצא פיזית בבית. הרגעים המורכבים ביותר מגיעים כשאני מקבל שיחה מהגן בדיוק בזמן יציקת בטון, כשקבלנים ממתינים להחלטות, עשרות עובדים מסתכלים עליי ומחכים להנחיות, והטלפון לא מפסיק לצלצל. לא תמיד אני יכול לעזוב את השטח בגלל האחריות שלי כמנהל העבודה, אבל אני תמיד משתדל להיות זמין, להקשיב, ולחשוב יחד עם אשתי על הפתרון הנכון. גם כשאני לא יכול להיות שם פיזית, חשוב לי להיות שותף ולקחת חלק. אני משתדל לעשות הפרדה בין העבודה לבית. זה לא תמיד פשוט, ויש ימים שבהם האתגרים מהאתר ממשיכים לרוץ בראש גם בדרך הביתה. אבל הילדים שלי לא צריכים לקבל את הלחץ שהיה לי במהלך היום. הם צריכים לקבל אבא רגוע, שמקשיב, משחק, צוחק ונותן להם את מלוא תשומת הלב. מבחינתי, דווקא הזמן המשפחתי הוא מה שמאפשר לי לחזור למחרת לאתר עם יותר אנרגיה וראש נקי. שנים, מבינים את החשיבות של איזון בין העבודה 7- חברת עץ השקד, בה אני עובד קרוב ל למשפחה. אחת לשבוע יוצא מוקדם לאסוף את הילד מהמסגרת. אולי זו רק שעה אחת בלוח הזמנים, אבל בשבילי ובשבילו זו שעה ששווה עולם ומלואו. היא מזכירה לי למה אני עובד כל כך קשה, ונותנת לי כוחות להמשיך. אם יש לי מסר לאבות צעירים שנמצאים בתחילת הדרך וחוששים מהשילוב בין קריירה תובענית למשפחה, הוא פשוט: אל תפחדו. לא תמיד הכול יהיה מושלם, ולא תמיד תצליחו להיות בכל מקום. אבל כשאתם בבית תהיו שם במאה אחוז. הילדים לא מודדים כמה שעות הייתם איתם, אלא איך הם הרגישו כשהייתם לידם. בסופו של דבר, בניינים אפשר לבנות מחדש, לוחות זמנים אפשר לעדכן, אבל הילדות של הילדים שלנו עוברת רק פעם אחת. מבחינתי, ההצלחה האמיתית היא לדעת לבנות בכל יום גם את הפרויקט שעליו אני אחראי וגם את המשפחה שמחכה לי בבית. 127
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=