נגמרו הזיופים התקנות החדשות דואגות גם לסגור את הפרצות בתחום הדרכות העובדים. ראשית, ע"י החמרת התנאים ודרישות הסף ממדריכי העבודה בגובה. שנית, החמרה בדרישות הניסיון וההכשרה ממדריכי הסיכונים המקצועיים, המשמעות היא שמנהלי העבודה לא יוכלו יותר להדריך לבד את כל בעלי המקצוע שעובדים בענף, ומנהלי האתר יצטרכו לוודא כי ההדרכה נעשית ע"י בעלי מקצוע, בעלי הכשירות הנדרשת, מטעם הקבלן. 8-10 שינוי מבורך נוסף הוא החובה, לכל פועל זר שנכנס לארץ, לעבור הדרכת בטיחות בת שעות במוסד ייעודי שיוסמך לכך. לסיכום ענף הבנייה הישראלי הורגל במשך שנים למודל שבו מרבית האחריות לבטיחות הוטלה על מנהל העבודה. התקנות החדשות מבקשות לשנות תפיסה זו מן היסוד, ולהעביר את הענף למודל של אחריות משותפת, בקרה הדדית, וניהול סיכונים מתמשך. הצלחת הרפורמה לא תימדד במספר בעלי התפקידים החדשים שנוספו לתקנות, אלא ביכולתם של היזמים, הקבלנים ומנהלי האתרים, להפוך את הבטיחות לחלק בלתי נפרד מניהול הפרויקט. המהפכה האמיתית של התקנות החדשות אינה הוספת בעלי תפקידים, אלא המעבר מתרבות של "מי אשם?" לתרבות של "מי מונע?". אם השינוי אכן יוטמע בשטח, ייתכן שבעוד מספר שנים נוכל לראות לא רק שינוי רגולטורי, אלא גם שינוי אמיתי בתרבות הבטיחות של ענף הבנייה בישראל. זיכרו: בטיחות אינה תפקיד של אדם אחד. היא תרבות ארגונית, מקצועית, שנבנית בכל החלטה, בכל דיווח, ובכל יום עבודה מחדש. תהיו מקצועיים וכולם יחזרו הביתה בשלום.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=