לאחר מספר חודשים מאתגרים של עבודת שלד לא שגרתית בשלושת הקומות הראשונות בבניינים ויציקת תקרת המעבר השנייה בכל בניין (תקרת הקומה הטכנית) הבניין הגיע לשלב החזרתי (יחסית) וקצב העבודה החל להתייצב. בשלב הזה התחלנו בתהליך התכנון לקראת הכניסה לעבודות הגמר. מהר מאוד נוכחנו לדעת כי בתוך המגרש הקטן בו אנו בונים, כמעט ולא נשארה פיסת אדמה לטובת הערכות לעבודות האלו. האתר היה מלא עד אפס מקום בציוד עבודות השלד, ואחסון חומרים לטובת העבודות פשוט לא היה אפשרי. הדבר אילץ אותנו ראשית לשנות את התפיסה המסורתית של לאפסן חומרי גמר (טיח, קרמיקה, דבקים וכיוצא בזה) עבור הקומות הבאות באתר. האפשרות היחידה הייתה ניוד מהמשאית ישירות לקומה בה עובדים, מה שדרש עבודת ניהול לוגיסטית קפדנית מאוד. שנית, גם לעבודות הגמר יש מתקנים הכרחיים, כגון מעליות משא או סילו טיח. ואת כלל המתקנים האלו נדרשנו לתאם עוד בשלב השלד, שכן המגרש כולו חפור, והמשמעות היא שכל מתקן כזה יושב בהכרח על תקרת החניון, ורצוי לקבל החלטה על מיקומו עוד בשלב השלד, במידה ונדרשים תוספות קונסטרוקטיביות בשלד לטובת הנושא (מה שאכן בוצע ). מתוך הסיטואציה הצפופה הזו צמחו לא אחת פתרונות A עבור מעלית המשא של בניין יצירתיים, כגון מיקומו של סילו הטיח מתחת למגרעת זיזית באחד הבניינים, באופן שלא הבניינים. גם כאן, השימוש במודל 2 מפריע לפיגומי הטיח, אך מאפשר גישה לסילו עבור לא נפקד. BIM- ה – תמונות מתהליך מידול הברזל של אחת מקורות רצפת המעבר. 5 ' מקבץ תמונות מס מידות הברזל העליון משתנות עבור כל מוט. פרק שלישי – אלו ואלו:
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=