בסופו של יום, ההחלטה לבצע את הסריקה הוכיחה עצמה כהחלטה חשובה מעין כמותה. התכנון הן ברמת המרתף והן ברמת המתקן נדרשו לשינויים, אך את אותם עדכונים ניתן היה לבצע בזמן העבודה על הרפסודה, וכך רציפות העבודה באתר לא נפגעה ולו ביום אחד. לאחר חצי שנה מפרכת של עבודות שלד במרתפים, התחלנו בשעה טובה בהקמת שלדי המגדלים. ובעוד שהקמת הקירות בקומת הקרקע הייתה מלאכה פשוטה יחסית, רצפת קומת המגורים הראשונה היוותה אתגר הנדסי משמעותי. הסיבה היא בראש ובראשונה תכנונית, שכן דרישת התב"א שחלה על המגרש היא לנסיגה של קירות הבניין בקומת מטרים מקו הבניין עצמו. תכלית הדרישה היא לייצר קולונדה (שורת 3 הקרקע בלפחות עמודים) שתהווה קירוי לשטחי המסחר בקומת הקרקע, דפוס תכנוני מוכר מאוד בישראל. אך האדריכל בפרויקט סלד מאוד מהרעיון של שורת עמודים בהיקף הבניינים, ובמקום החליט שאת כלל הקירות החיצוניים בבניינים תישא רצפת מעבר (טרנספורמציה) זיזית משופעת. אין ספק שמבחינה חזותית מדובר במראה אדריכלי מרשים ומקורי, אך האתגר הביצועי בהקמת רצפות מעבר שכאלו היווה בראות עיניי מלאכה מרשימה לא פחות. המשמעות ס"מ, 190 המעשית הייתה לצקת שתי תקרות משופעות, שעוביהן בקצה הפנימי הוא בשיפועים וזוויות משתנים, כשאת כלל מערכת הטפסות המשופעת תומכים מגדלי תמיכה קורות טרפזיות 28- ל 18 מטר. בכל תקרה שכזו היו בין 18 מטר ל 6 ("אקרו") בגבהים שבין מאסיביות, במידות שונות וזווית שיפוע שונה. פרק שני – והיה העקוב למישור – המחשת הגיאומטריה של רצפת המעבר הזיזית. מבט צפון מערבי 3 ' מקבץ תמונות מס .A על בניין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=